סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה של ניכויים מותרים. כל ניכוי שאינו מופיע ברשימה זו אסור בתכלית האיסור.

מה מותר אם כך לנכות:

הסכומים שחובה על המעסיק לנכות הם: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות.

תרומות שהעובד הסכים כי ינוכו משכרו ונתן את הסכמתו בכתב.

דמי חבר בארגון עובדים, דמי טיפול מקצועי.

סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי, או על פי חיקוק.

תשלומים שוטפים לקופות הגמל, פנסיה וכד'.

מקדמות על חשבון שכר עבודה.

במקרה והעובד הפסיק לעבוד אצל המעביד רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרת חוב שהעובד חייב ולרבות מקדמות. לגבי ניכוי זה חייב החוב להיות מוסכם וברור לעובד ולמעסיק על קיום החוב האמור. לא יעלה על הדעת שבית הדין יאפשר למעסיק לעשות דין לעצמו ולהחליט מה חייב העובד, כמה ומדוע. במקרה כזה לא יוכל המעסיק לנכות משכר העובד ככל העולה על דעתו.