כידוע בכל מקום שפסוק בתורה מתחיל במילה "והיה" זה מסמל משהו שמח, ולכאורה קשה, לאחר כמה פסוקים התורה מתחילה למנות כמה ברכות בודדות ולאח"מ התורה מביאה צרור ארוך של קללות שרק מלשמוע אותם בקריאת התורה הגוף מזדעזע, אז איך התורה אומרת בתחילת הפסוק "והיה"? מה יכול לשמח בקללות הללו?

אלא הביאור הוא כזה: והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך וכו' כשתגיע לארץ מיתוך שמחה שזיכה אותך ה' לקיים את יישוב ארץ ישראל ולא מיתוך הכרח שהוכרחת לעלות לארץ אז כל הברכות יחולו על ראשך, כי כשמצוות נעשות מיתוך שמחה אין הקב"ה מדקדק אלא נותן שכר, אבל אם חלילה אדם מגיע לארץ לא מיתוך אהבת ה' והארץ נמצא בארץ ורק מתלונן אזי הקב"ה ידאג לו לעשרות סיבות לעזוב את הארץ וכך בכל מצווה שנעשית בשמחה הקב"ה דואג לעוד ועוד ברכות לשמח את בניו.

ה' יזכנו לשמור את מצוות התורה מיתוך שמחה אמתית אמן.

שבת שלום ומבורך