מאת: ראובן כהן

 

שואלים המפרשים: הפסוק אומר כי תצא למלחמה על אויבך - בלשון רבים - ונתנו - בלשון יחיד- ה' אלוקך בידך ושבית שביו.

מדוע החל הפסוק בלשון רבים דהיינו אויבים וממשיך בלשון יחיד "ונתנו" היה לו לומר "ונתנם"?

אומרים המפרשים: התורה מדברת אתנו על מלחמה רוחנית, אדם יוצא לקרב ורואה מולו כמה וכמה לוחמים אבל ברור לו שיש בניהם אחד שהוא המצביא על כולם וכשהוא יפגע כולם יחלשו היות והוא מקור הכח שלהם, וגם כאן כשאדם יוצא למלחמה נגד היצר הרע אזי הוא רואה מולו כמה חזיתות כגון, לשון הרע, שמירת שבת, טהרת הבית, כיבוד הורים  ועוד ועוד והוא חושב לעצמו "איך אוכל לנצח את המערכה", אבל ברגע אחד הוא שם לב שאם הוא מתקרב צעד אחד להקב"ה הוא מחליש את היצר הרע ואז הוא נדמה לו כאדם חלוש ובודד לכן אמרה התורה "ונתנו", נכון שיצאת למערכה עם כמה אויבים אבל בסופו של דבר מדובר באויב אחד שגם אותו ה' נותן בידך.

יה"ר שה' יעזרנו לשמור את התורה מיתוך אהבת ה'.

שבת שלום ומבורך