ישנם מקרים שהמעסיק טוען שהעובד עשה הכל כדי שאני אפטר אותו וכך הוא יזכה לפיצויי הפיטורים. מאידך, ישנם מקרים שהעובד טוען שהוא סולק ממקום עבודתו והמעביד טוען שהעובד עזב ביוזמתו, ולכן לטענת המעסיק העובד אינו זכאי לפיצויי הפיטורים ואילו העובד דורש את זכויותיו הכוללות גם את פיצויי הפיטורים.

המקרה שלפנינו עוסק בעובדת שעבדה כמזכירה במפעל במשך שמונה שנים. לטענת המעסיק בתקופה האחרונה העובדת התנהגה בצורה שאינה מקובלת על המעסיק. לשאלותיו בנושאים הקשורים לעבודה הייתה עונה בחוצפה ניהלה המון שיחות אישיות בטלפון, הפקס במשרד שימש את עסקיו של בעלה, הרדיו במשרד ניגן מוסיקה רועשת שלא אפשרה למעסיק לפעול מהמשרד בצורה מסודרת, לדברי המעסיק לגבי הערותיו להתנהגות העובדת תשובותיה היו חצופות, ולעיתים חשתי כאילו אני עובד אצלה ולא היא אצלי.

העובדת, לעומת דברי המעסיק טענה על התנהגות בלתי הולמת של המעסיק. כל פניה שלו אליה מלווה בצעקות ובאיומים עד שיום אחד לאחר צעקות רמות של המעסיק היא חשה ברע והלכה הביתה. לדברי המעסיק היא אמרה תחפש לך מזכירה חדשה אני עוזבת. לאחר יום העובדת חזרה והודיעה שבעוד חודש היא מסיימת את עבודתה במפעל. כשחלף החודש מיום המקרה הודיעה לה המעסיק שתלך הביתה ואין לה מה לחזור למפעל, העובדת טענה שהיא לא הודיעה על התפטרות ובכוונתה להמשיך לעבוד. לאחר דין ודברים קשים ביותר שהגיעו עד להזמנת משטרה, העובדת נאלצה לעזוב את מקום העבודה. העובדת תבעה את פיצויי הפיטורים ואת התשלום עבור ההודעה המוקדמת. אחרי שנשמעו טענות הצדדים בהליך של גישור, הבין המעסיק כי לאור התנהלותו הוא לא יוכל להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים להם הייתה זכאית העובדת.