בפרשה מבואר שמשה התחנן להקב"ה שיסלח לו על החטא שהכה בסלע ובגללו ה' הענישו שלא יכנס לארץ, עד שה' אמר לו רב לך- תפסיק.

להתפלל, בחז"ל מבואר שהתפלל 514 תפילות בגמטריא "ואתחנן" והיה בוקע רקיעים מרוב תפילותיו, ואם היה מתפלל עוד תפילה אחת היה נכנס לארץ ישראל שהיה מבטל את הגזירה מרוב תפילותיו, ומדוע באמת הקב"ה לא רצה שיתפלל עוד תפילה ויבטל הגזירה? בחז"ל מבואר שלאחר החטא של משה שהכה בסלע, משה לא בקש שה' יסלח לו מיד כיון שאמר אני שהצלתי עם שלם מכליה בחטא העגל, ועוד שאני לא חטאתי מעולם ה' לא ישמע תפילתי? וה' ראה שהוא מתמהמה מלבקש סליחה קפץ ונשבע שלא יעזור לו כלום גם אם ירבה להתפלל, ולכן ה' אמר לו אחרי מנין התפילות שהתפלל שיפסיק, כי מצד אחד תפילתו תהיה נשמעת כיון שהוא מתפלל וה' לא מחזיר ריקם התפילות ומצד שני יש את השבועה  על מה שהתעכב מלבקש סליחה  שלא ישמענו.

מזה נלמד:

א. שגם אם ח"ו אדם לא התנהג בסדר יבקש מיד סליחה מה' וזה יטיב עמו מאשר יתמהמה שאם יתעכב זה קטרוג גדול בעבורו חס ושלום, כמו שראינו אצל משה רבנו.

ב. שכוח התפילה בכוחו לשנות גם את הגזרות הכי קשות ולהפכם לטובה.

ה' יזכנו שישמע תפילתנו ויענה בקשתינו במהרה אמן כן יהי רצון.

 

שבת שלום!