סיקור שבוע ימים של משלחת מטה יהודה לוירצבורג גרמניה במסגרת ברית ערים תאומות

בתאריך ה- 19-26/07, יצאה משלחת ממטה יהודה לעיר וירצבורג - גרמניה, במסגרת ברית ערים תאומות המתקיימת בין שתי הערים מזה כ- 26 שנים.

וירצבורג - עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין, העיר וירצבורג משמשת כעיר מחוז וכמקום הניהולי שלה ומונה כ- 160 אלף תושבים.

דמיון רב בין השתיים, וירצבורג מאגדת בתוכה 52 ישובים, כמו המועצה האזורית מטה יהודה שתחום אחריותה חולש על 57 ישובים.

אחת לשנתיים יוצאת משלחת ממטה יהודה לגרמניה ובשנה לאחר מכן מגיעה למטה יהודה משלחת מוירצבורג – כחלק מיחסי הגומלין. במסגרת ברית הערים התאומות התפתחו יחסי מסחר, קשרי עבודה ויחסים בין אישיים.

כאמור, משלחת ממטה יהודה התארחה בוירצבורג שבוע ימים. בראש המשלחת יצאו ניב ויזל  כמ"מ ראש המועצה בפועל וערן אוחנה  כמנהל המשלחת והמח' לקשרי חוץ, תיירות וחקלאות במועצה.

חברי המשלחת היוצאת הורכבה מעובדי המועצה, ועדי ישובים ואנשי חינוך:

מיכל נאור ורניק - מהנדסת המועצה, מיכל נברו אדלמן - ועדה לבניין ערים, לירון אהרון - מינהל חינוך, גיא פתיחי - חבר מליאה מצלפון, איאס שביטא - חבר מליאה מנווה שלום, טלי אזולאי - תכנית לאומית לנוער בסיכון מנחושה, אסנת גיל - מורה ומחנכת  מביה"ס 'השחר', מוטי בוהדנה - יינן ובעל מבשלת בירה - פפו צלפון,  יוסי רוזנברג - יינן  מכרם ברק בקוע, עופרה בהרב - מנהלת ביה"ס מרחבים, לילך זריהן - מנהלת ביה"ס עין הרים, מור בן יוסף - יו"ר ועד ומזכירת קיבוץ צובה, שרה גרינבוים - חברת ועד צובה ואנוכי - כעיתונאית שמשנט. על הרכב חברי המשלחת היו אחראים ניב ויזל וערן אוחנה.

כל בנות המשלחת

קדמה לנסיעה פגישת היכרות ותדרוך בין חברי המשלחת.

אשתף כיומן מסע חלק מהאירועים במהלך השבוע של היכרות ביו חברי המשלחת ממטה יהודה, למארחים, מקומות ואירועים, שבעה ימים אינטנסיביים של לו"ז צפוף חלקו מהנה ומעשיר וחלקו מטלטל בהיסטוריה המשותפת בין העמים.

יומן מסע

יום שלישי - 19/07,

טיסה לפרנקפורט, מפגש עם מנהלי המשלחת מוירצבורג - קלאוס רוסטק  ואיבון וולטרט, בשדה התעופה בפרנקפורט, נסיעה למחוז וירצבורג, וקליטה במלון בעיירת נופש ציורית בשם סמרהאוזן sommerhausen, (הפירוש המילולי בעברית: בית שמש - מעט מאוד מכנה משותף.. א.ב.ע), ארוחת ערב במסעדה קסומה סמוך למלון  ומנוחת לילה.

יום רביעי - 20/07

התקיים סיור בעיירה הציורית והשקטה סמרהאוזן, ע"י מדריכת תיירים מקומית ושחקנית תאטרון. סמרהאוזן נחשבת לעיירת אמנים ויוצרים תושבי המקום ומחוצה לה בה מתקיימים פסטיבלים ואליה נוהרים תושבים רבים מהמחוז (מקבילה הישראלית - עין הוד).

ביקור בעיר וירצבורג - ב'שלום אירופה' מרכז מבקרים ומוזיאון שהוסב מבית אבות. לפני המלחמה היו כ- 28 קהילות יהודיות בוירצבורג וכיום בקהילה היהודית רק כ- 1,100  חברים רובם עולים מרוסיה. הנדבן דוד שוסטר ז"ל חזר לוירצבורג לאחר המלחמה החייה את הקהילה היהודית ותרם לה רבות. בקומפלקס היפה והמודרני נבנה בית כנסת מהודר וכולל סוכה חשמלית אלטרנטיבית וכשרה, בית הכנסת פעיל בערבי שישי ושבת וכן גם בחגים. למוזיאון מבקרים רבים לא בהכרח יהודים, תלמידי בתי ספר כחלק מתכנית הלימודים וכן תיירות חוץ מאמריקה ומאירופה. כעובדה, ממשלת גרמניה מסבסדת באופן קבוע ושוטף את בטחון הקהילה היהודית ומורשתם.

ויזל, נוס ושחף בבנין העירייה

בהמשך התקבלה המשלחת בחום רב והתרגשות ע"י ראש העיר וירצבורג מר אברהרד נוס בבית העירייה. 

"בשנה הבאה נחגוג 26 שנות שותפות וחברות גדולה ויפה שנוצרה במהלך השנים. כאשר אני רואה את הבן של מאיר ויזל (הכוונה לניב) מחלוצי הקשר אני מבין שהצלחנו. בשנת 1997 כאשר הגענו בפעם הראשונה לישראל ולמטה יהודה לא ידענו כיצד הקשרים יתפתחו ובעיקר לא הכרנו אף אחד. ביקרנו בקיבוץ רמות שפירא והגישו לנו יין וסודה, היום אנחנו כבר מכירים ושותים אחרת. בשנה שעברה בביקור במטה יהודה התארחנו אצל מוטי (חבר במשלחת) ושתינו בירות ויין משובחים. גם אנחנו מייצרים בירות ויין משובחים ושתיית אלכוהול היא לא מהות הקשר בינינו אך היא "מקלה" בהיסטוריה המשותפת בין שני העמים כצד העצוב לצד השמח. היחסים בינינו אמיצים וחבריים ביחד אנחנו מנסים לשנות מעט את ההיסטוריה העגומה בהווה והעתיד המשותף."

לאחריו נוס נתן סקירה רחבה על וירצבורג כעיר מחוז, תפקיד העירייה על מחלקותיה. רה"ע נבחר כל 6 שנים ומותנה בשתי קדנציות בלבד. לו 4 סגנים שתי נשים ושני גברים, 70 חברי מליאה מתוכם צעירים רבים. במליאה 21 נשים ו- 49 גברים, 51% מתוך בז"ב הן נשים, במחוז קיים בית חולים, 7 בתי אבות, 2 בתי ספר תיכוניים, 12 אלף חברות ומפעלים, 50 תיאטראות (!) ו- 2.1% אבטלה.

לשאלה אם במחוז ישנם ילדים בסיכון ענה נוס כי בכל המחוז ישנם כ- 300 ילדים בסיכון מתוכם 120 ילדי מהגרים וכ- 1200 מהגרים. מדהים כיצד הוא ענה את הנתון המדויק, המשמעות כי נעשית שם עבודה יסודית עד לרמת רזולוציה נמוכה וכך זה נראה.

ניב ויזל: "אני רוצה להודות למר נוס על האירוח היום ובכלל על כל השנים, שמעתי גם מאבא וממשה דדון על היחסים החמים שנוצרו בין הצדדים. כולי תקווה, כי יחסים אלו ימשכו בעתיד הרחוק ולעוד הרבה שנים יש לשני הצדדים מה ללמוד."

לאחר האירוח המרשים, נערך סיור מקיף בעיר וירצבורג שכלל את הטירה העתיקה ממנה נשקף נוף עוצר נשימה, הגשר הישן והמרכז ההיסטורי של העיר.

עם סיום הסיור נפגשו חברי המשלחת עם משפחות מארחות, כל זוג מהמשלחת הישראלית התארח בבית מארח.

ניב ויזל וערן אוחנה התארחו בביתו של רה"ע נוס ורעייתו, וסיפרו כי האירוח היה יוצא מגדר הרגיל, חברה טובה, אוכל מצוין, אלכוהול משובח ממיטב היצרנים המקומיים והרבה מצב רוח ואופטימיות.

אט אט ובסוף הלילה, התקבצו כל חברי המשלחת בבית המלון, עם חוויות ייחודיות על הבית המארח ובמכלול ניתן לומר כי האירוח וההיכרות בין הצדדים נחל הצלחה.

ביקור במבשלת בירה

יום חמישי - 21/07

ביקור במפעל למחזור פסולת TEAM ORANG, מהגדולים בגרמניה בו ניתנה לנו סקירה מאלפת על מחזור  וחינוך שורשי למודעות נושא המחזור. התושבים נדרשים לשלם עבור השירות 150 יורו לשנה, כאשר במחוז יש כ- 100 נקודות מחזור, לתושבים יש אפליקציה בה מתעדכנים היכן ובאיזה שעה אוספים את הזבל, מלבד העובדה כי התושבים ממחזרים את הזבל לפי נושאים וזורקים את הזבל בפחים הייעודיים.  המודעות למחזור מתחילה מגני הילדים כולל הצגות המחשה, בבתי הספר היסודיים מתקיימים סיורים ובתיכונים מקיימים פרויקטים בנושא. לתדהמת חברי הקבוצה נאמר ע"י המנכ"ל כי תחום המחזור הוא משני בחשיבותו בפעילות המועצה. יש מה ללמוד!

לאחריו, ביקרה המשלחת בבית אבות מטופח מאוד, בו ניתנה סקירה על פעילות ענפה שנערכת לקשישים החוסים. מבנה בית האבות הוא באחריות המועצה, השהות בו בהשתתפות המדינה והחוסים.  מנהל בית האבות שם דגש על האיכות והמקצועיות של העובדים תוך דגש על ניקיון ושדרוג המקום.

לאחר ארוחת צהריים משובחת במיוחד בבית האבות (!) התקיים ביקור בבית חולים במחוז שעבר לא מכבר שיפוץ ושדרוג פיזי, מנהל האדמיניסטרטיבי סיפר כי ביה"ח נותן שירות רפואי ל- 6,500 מטופלים בשנה מתוכם 1,500 ברפואה יומית,  בביה"ח מועסקים כ- 400 עובדים, 30% מהמטופלים מקבלים טיפול כירורגי, ו- 25% מכלל העובדים הן נשים - רופאות. אציין, כי ביה"ח נראה כמו בית מרקחת, מטופח נקי ושוכן בסביבה ירוקה ויפה.

בסוף היום הגדוש התארחה המשלחת במבשלת בירה מהגדולות במחוז, מנהל המבשלה סקר בהרחבה על תהליך הייצור והשיווק. בסופו אירח לארוחת ערב שכללה שתיית בירות מסוגים שונים של בית היוצר.

עייפים, תשושים ושתויים חזרנו למלון.

טקס זיכרון

יום שישי - 22/07

ביקרנו בבית ספר והתקבלנו ע"י אחד משלושת המנהלים שלו. מגיל 6-10, מתחילים את המסלול הלימודי, והוא מחולק ל-3 קטגוריות: תלמידים מצטיינים - בינוניים - מסלול מקצועי. בביה"ס לומדים 660 תלמידים ו- 60 מורים. התלמידים לומדים אנגלית, צרפתית ולטינית, ישנם פרויקטים עם דגש על אלימות, התנהגות נאותה וסובלנות בין הבריות. לילדי מהגרים יש תכנית העשרה מיוחדת וחיזוק לימודי השפה הגרמנית בכדי לתת הזדמנות שווה. בביה"ס כמעט ואין ילדים בסיכון או מרקע סוציואקונומי נמוך, מבחני הבגרות קבועים ע"י משרד החינוך (כמו בארץ). ביה"ס מטופח ונקי באופן מעורר הערכה, כמו גם ציוד חכם ולוחות ממוחשבים ומרכז טכנולוגי חדשני. המנהל נשאל ע"י הקבוצה האם נושא השואה נלמד בביה"ס? והשיב: כי חלק מתכנית הלימודים של כיתות י' הוא נושא השואה כולל סיורים למחנות הריכוז ברחבי גרמניה.

לאחר מכן התקיים ביקור מרגש בבית הכנסת העתיק ששוחזר בעיירה פיצחוהיים, ע"י סגנית רה"ע שסקרה את ההיסטוריה של המקום מלפני המלחמה, לאחר המלחמה התגלו בבית הכנסת ספרי קודש וכתבים עתיקים ומקוריים עדות למה שקדם טרום המלחמה. בעליית הגג נמצא גנזך עם ספרי קודש עתיקים והרבה חומרים לצד זבל. במוזיאון שהוקם בצמוד לבית הכנסת מציגים את החומרים המקוריים שהתגלו, כממצאים מרגשים לכל נפש יהודי.

נוס, ויזל ורבקה

בית הכנסת שופץ ושוחזר בשנת 1982 אולם, אין בו ספר תורה, אחת לשנה מגיע רב הקהילה עם אנשי קהילה יהודיים מערים אחרות להתפלל ערבית ומנחה. בפיצחוהיים לא נשארה קהילה יהודית כלל אולם, מי שאחראי על הגנזך והמוזיאון מתייחס לשחזור כפרויקט חיים. מרגש בכל קנה מידה.

במרחק הליכה קצר משם ביקרנו בגן יפיפייה סמוך לארמון של לודווינג השני מלך בוואריה. ארמון עם אגם רחב ומסביבו גן ענק ומרשים. משם שטנו בספינת תיירים לאורך נהר המיין כשעה וחצי באווירה פסטורלית, נופים שמחסירים פעימה והרבה ירוק מסביב.

עם סיום השיט ניתנה לחברי המשלחת שעתיים זמן חופשי, חלקנו סקרנו את החנויות, החלק האחר ערך קניות והיו מי שישבו בבתי קפה ונהנו מהנוף המקומי. משם המשכנו לסיור לילי במרכז וירצבורג עם איש חביב ומבוגר לבוש בדמות 'סנטה קלאוס' שתיבל את הסיור בסיפורים ופלפולים.

בלילה לאחר ההגעה למלון וכמו בכל לילה, חברי הקבוצה נפגשו בלובי המלון ומחוצה לו כערבי היכרות, החלפת חוויות, היכרות אישית וגיבוש.

אערוך הפסקה קלה בכדי לספר על גב' מדהימה בשם רבקה שחף-שרף, יהודייה שחיה בגרמניה באחד הישובים מחוץ לוירצבורג, נשואה לוורנר ולהם שני ילדים. רבקה נולדה בעיר מקנס שבמרוקו ועשתה עלייה עם משפחתה לישראל. לימים הכירה בישראל את וורנר השניים התאהבו התחתנו ועברו לגור בגרמניה (רבקה חוגגת השנה 39 שנים בגרמניה). משך השנים הפכה לפעילה חברתית בקהילה היהודית לימדה ועדיין מלמדת עברית ומשמשת כמתרגמת כתבים וכמתורגמנית. הקשר שלה עם מטה יהודה החל עם חילופי משלחות של בני הנוער לפני כ- 20 שנה. מאז היא חלק בלתי נפרד ממשלחות בני הנוער והמבוגרים בקשר בין הצדדים. היא מצטרפת לסיורים ומשמשת לקבוצות שמגיעות ממטה יהודה כמתורגמנית. מאז ועד היום מצטרפת לכל ביקורי המשלחות מגרמניה בארץ והפכה כחלק בלתי נפרד ממערך זה.

רבקה שחף-שרף

"המעורבות שלי החלה עם משלחות הנוער, בכל פעם מחדש מרגש אותי לראות את המפגשים בין בני נוער, אחרי יומיים הם מבינים שהמכנה המשותף ביניהם רחב יותר ממה שהם חשבו. הקשרים שנוצרים מדהימים בכל מובן. כל מה שאני עושה הוא למען הקהילה והחיבור בין שני העמים חשוב בעיניי מאוד. את העבודה אני עושה בהתנדבות וללא שכר, המעורבות שלי וההכרה שאני מקבלת משני הצדדים לא ניתן לתרגם לשכר או כסף. אחרי כל מה שקרה בהיסטוריה בינינו זה המקום שלנו לתקן ולהבין שאפשר ליצור חיבורים בין בני אדם ותרבויות חרף ועל אף מה שקרה. אני רואה זאת הלכה למעשה בקשרים שנוצרו בין מטה יהודה ווירצבורג. מי שלא חווה את זה לא יכול להבין זאת באופן הפשוט." אמרה רבקה.

ערן אוחנה התייחס לתרומה של רבקה לקשר בין המשלחות: "רבקה מלווה את המשלחות בכל השנים מתורגמנים מקצועיים שעושים זאת בתשלום לא משתווים לאופן שהיא עושה זאת, כולם מתאהבים בה. כשהיא מגיעה להתארח במטה יהודה כל המארחים רבים אצל מי היא תתארח. אנחנו מעריכים את הסיוע שלה בכל הרבדים, היא עושה הרבה מעבר לאירוח המשלחות. היא מסייעת כשנדרש בליווי חולים מהארץ במרכז הרפואי והטיפולי בסרטן שנמצא במחוז, היא מחוברת לכולם באופן הפשוט ובמלוא האהבה."

מיכל ומיכל, מהנדסת המועצה וסגניתה

יום שבת - 23/07

ביקור בעיר נירנברג שהיוותה כעיר מרכזית לשלטון גרמניה הנאצית. בעיר נבנה אתר כינוסים של המפלגה הנאצית בו נערכו כינוסי המפלגה הנאצית, האתר בו ביקרנו תוכנן על ידי האדריכל אלברט שפר. בדומה לפרויקטים אחרים המאפיינים את האדריכלות הנאצית, מדובר על פרויקט מגלומני שמגמד את הפרט ומאדיר את המפלגה והמדינה, באמצעות יצירת מבנים בעלי קנה מידה בלתי אנושי. בוועידת המפלגה הנאצית השנתית בשנת 1935, נחקקו חוקי נירנברג, שהגדירו מיהו אזרח גרמני לפי מוצאו והפלו את יהודי גרמניה ויהודים ככלל במקומות אותם כבשה גרמניה. בסיום מלחמת העולם השנייה, נבחרה נירנברג למקום המשפט של פושעי המלחמה העיקריים, ונערכו בה משפטי נירנברג.

נערך לנו  סיור מסביב למוזיאון בו נמצא גם היכל המשפט בכדי להבין באופן מקיף יותר את העוצמות וגודל הטירוף.  

במוזיאון שמענו הסברים מפורטים על מה שקרה שם. חוויה קשה בכל מובן.. עצוב ובעיקר בלתי נתפס.

מסתבר, שהמארחים היו מאוד רגישים ובשלב זה ניתנה לנו האפשרות להסתובב מעט בעיר ולשבת בבתי קפה (מה שהעיב על 'החדווה' הייתה העובדה שבימי ראשון כל בתי העסקים היו סגורים). באותו הערב עם החזרה למלון, ערן, הגיטרה וכל חברי המשלחת התקבצו במלון ושרו יחד שירים עבריים וישראלים כחלק ממועקת היום, מה שתרם לתחושת השותפות והיחד להתעצם.

יום ראשון - 24/07  

החל בביקור במחצבה מקומית משם לתחנת כוח להפקת אנרגיה, אחריו לסיור מעניין ביער בו נערך חקר מעמיק על עטלפים.

משם המשכנו לעיירה בשם גאוקסהופן המונה 2,500 תושבים, התארחנו ע"י ראש המועצה, בבניין שמשמש לבניין המועצה בן 400 שנה, שסיפר כי בשנת 1933 חיו בעיירה יהודים רבים שהתפרנסו מגידול בקר, לאחר המלחמה לא נשארו יהודים בעיירה אולם, בית הכנסת והמקווה המקומי השתמרו כפי שהיו. הברון הירש הקים ופיתח את חיי הקהילה היהודית ובנה בתים  רבים ליהודים עניים. יאמר לזכותם, כי על אף שאין כבר יהודים בכפר בתיהם משמשים עד היום כבתים מארחים לטיילים ותיירים שמגיעים לאזור. בית הכנסת בכפר יפה ומרגש.

לפני שהתקיים טקס אזכרה, קלאוס - מארגן המשלחת הראה לחברי המשלחת סרט דוקומנטרי בשם 'נגד השכחה' שנערך בין בני הנוער משני הצדדים כפרויקט של ממשלת גרמניה על ההיסטוריה המשותפת בין העמים. סרט שזכה בפרס ארצי ע"י ממשלת גרמניה. תלמידי ביה"ס 'עין כרם' שלקחו חלק בפרויקט ביחד עם המנהלת ציפי, טסו לקבל את הפרס. מעמד מכובד, גאווה ישראלית ורגשות מעורבים בו זמנית.  

ערן כמנהל המשלחת דאג לערוך טקס יזכור בבית הכנסת. עופרה, לילך, אסנת ויוסי הקריאו קטעי קריאה, ערן ניגן על גיטרה ושר את 'אפר ואבק' של פוליקר וכולם הצטרפו אליו בעיניים דומעות וגרונות חנוקים.

ניב ויזל אמר: "בשונה מטקסים בארץ, אנחנו נחשפים למה שרשויות גרמניה עושים במקום זה ובמקומות נוספים עניין שמעורר הערכה והכרת תודה. זו הפעם הראשונה שאני מבקר בגרמניה, הקושי שלנו כעם להגיע לכאן מובן והקושי הוא גם שלכם (הכוונה לראש המועצה ומארגני המשלחת הגרמנים שהשתתפו בטקס והתרגשו לא פחות. א.ב.ע.). מה שקרה ברור לנו יותר, הדור שלנו יצטרך להוכיח אחרת מאחר וכמות הניצולים נכחדת ובעוד כמה שנים לא יהיה לנו את מי לתעד. החובה והחוכמה שלנו תהיה בשותפות אדוקה וטובה שתמשך לשנים רבות בעתיד. אני מוקירים את מה שאתם עושים פה. בעיקר לאור העובדה 'שנפל בחלקנו' לשהות באדמת גרמניה כאשר נערכו כאן שני פיגועי טרור, ביום שהגענו ובמהלך השבוע. אני מאחל לכם שזו גם תהיה הפעם האחרונה."

אי אפשר היה להתעלם ממה שקרה בטקס המכונן שטלטל את כלל המשתתפים הישראלים והגרמנים. בנוסף, רגשה העובדה שאיאס חבר המשלחת הערבי לקח חלק בטקס והתרגש באותה מידת טלטלה.

בארוחת הערב נדמה כי כולם היו מכונסים בעצמם, כל אחד נזרק למחוזות אחרים. מסתבר בכל פפעם מחדש שהדבר היחיד שמגדיר את כולנו - בני אנוש.

יום שני - 25/07

יום שכולו יין..

את הבוקר התחלנו בסיור נרחב בכרם שמצוי על צלע הר (כמו רבים מהכרמים בכל המחוז), המארחים ערכו עבורנו קבלת פנים מרשימה וכפרית בשטח שכללה יין ונשנושים. במהלך הסיור המדוקדק בכרם גם מי שלא היה לו מושג כיצד מייצרים הצליח להבין. (מיותר לציין כי התלמידים המצטיינים והשאלות הרבות התקיימו עם מוטי ויוסי כיינים ויצרני בירה). לאחר מכן, התארחנו באקדמיה ליין, כוורנות ואדריכלות נוף. ע"י מנהל האקדמיה. האקדמיה ממוקמת בקומפלקס ענק ומושקע בו לומדים לתואר ראשון תוך מתן פרקטיקה בייצור יין (כ- 400 סוגי יין). התלמידים באקדמיה מוצאים עבודה לאחר הלימודים והפרקטיקה ומשתלבים בשוק העבודה בשלושת התחומים. חלק מחברי המשלחת השתעשעו ברעיון (ואולי לא?!) כי ראש המועצה יקים במטה יהודה אקדמיה כמו זו לכל הייננים ומבשלות הבירה הרבים באזור. באקדמיה התארחנו לארוחת צהריים גורמה ומושקעת מאוד, כיבד אותנו בנוכחותו רה"ע נוס שסיפר שהגיע לביקור מיד בסיום ישיבת מליאה.

לאחר הביקור נסענו לסמרהאוזן, סמוך לבית המלון בו השתכנו ביקרנו בבית פרטי המשמש למקום בו מייצרים יין משובח ובעליו הוא יו"ר הייננים במחוז. מדהים היה לראות כיצד חלק מהבית הוסב למקום בו מייצרים אלפי בקבוקי יין משובח בשנה.

ערב פרידה אחרון

בערב האחרון לפני חזרתנו הביתה התקיים ערב פרידה במלון. השתתפו כל אותם אנשים שארגנו, ליוו ואירחו אותנו במהלך השבוע הגדוש והאינטנסיבי כולל המשפחות המארחות והנלווים.

לאחר ארוחת הערב החגיגית בו ישבו זה לצד זה המארחים והאורחים והתערו ביניהם, הגיע שלב הנאומים.

טלי אזולאי - כנציגת המשלחת אמרה: "בשם כל חברי המשלחת אני רוצה להודות לכל המארחים שפתחו את ליבם וביתם בפנינו, אנחנו מודים לכל הצוות המארגן של התוכנית. כל חבר במשלחת מרגיש זכות  על שמצא מענה בתחומו ובתחומי הידע האחרים. כל זה לא היה מתאפשר לולא הייתה חשיבה רבה על התוכן. תודה רבה וגדולה לרבקה היקרה שאליה נפתחנו בליבנו והיא אלינו, אנחנו מרגישים ברי מזל שהיית כאן."

ערן אוחנה: "אני רוצה להודות לקלאוס רוסטק מקבילי בגרמניה על מקצועיות רבה ועל האופן שדאגת לארח אותנו בכל מובן. אני גם מודה לאיבון שמחליפה אותך בתפקיד ומאחל לה הצלחה. תודה גדולה לרבקה בעלת הלב הענק שמשרה אווירה של שייכות, בית והרבה אהבה. אנחנו מרגישים כי יחסי הערים הם ידידות נפלאה ואני מניח כי היא תמשך לעוד שנים רבות."

ניב ויזל, מ"מ ראש המועצה - "לפני התודות על האירוח המקסים אני רוצה לציין כי המשלחת ממטה יהודה מורכבת מאנשים שמעולם לא ביקרו בגרמניה. לחלקינו הביקור היה לא קל, ראינו וחווינו דברים שכיהודים לא קל היה לראות, ועם כל הקושי, העבודה ושימור האתרים והמורשת היהודית שאתם עושים כאן מעוררים הערכה ועל כך תודה גדולה. ביום שלישי האחרון לפני הגענו אירע פיגוע טרור שגרם לזעזוע ברחבי גרמניה אליו התווספו שני אירועים נוספים במהלך השבוע, אני משתתף בצערכם כעם, ולצער כולנו התחושות שאתם חווים לא זרות לנו. כולי תקווה ואיחולים כי הפיגועים יפסקו ושלא תחוו זאת שוב בעתיד.  

למר נוס, יש לך 4 שנים נוספות עד לסיום תפקידך כראש העיר והמחוז עד צאתך לגמלאות, אנו מבקשים ממך להמשיך את העשייה עם מטה יהודה כי היא חשובה מאוד. בשם כל חברי המשלחת אנו מודים לך באופן אישי ולכל מי לקח חלק על אירוח מכובד, יפה וחשוב, אנחנו מחכים לכם באהבה במטה יהודה ומצפים להיות כאן שוב בפעם הבאה."

ויזל העניק לנוס מתנה והשניים התחבקו בחום.

נוס רה"ע וירצבורג - "התרגשתי מאוד לשמוע את דברי התודה של טלי. אנחנו ירשנו את עבודת הורינו, השותפות הזו קיימת בזכות מאירק'ה ויזל וקודמו בתפקיד. אני בטוח כי ביחד ניב ואנוכי נמשיך לשים דגש על הנקודות החשובות והלב יישאר וימשיך לפעום. הרגשתי את זה ביום רביעי כאשר נפגשנו לראשונה העיניים ושפת הגוף של הקבוצה היו מלאי ציפיות, אפשר היה להבין זאת מהשאלות הרבות והסקרנות שלכם. יש לנו עבר נוראי אבל, אנחנו כאן בעבור ההווה והעתיד. תודה רבה לכולם."

בשלב זה נוס העניק לויזל מתנה והחיבוק החם והמרגש חזר על עצמו.

באופן לא מתוכנן וספונטני, סאייס חבר המשלחת וכערבי ביקש לומר כמה מילים: "אני לא יהודי וגם לא גרמני. היהודים והגרמנים הצליחו להביא אותי ולקחת חלק ממה שקורה גם כחבר משלחת. כולי תקווה, שהשותפות ביניכם תביא לפתרון בעיות של עמים אחרים. מעולם לא התרגשתי והרגשתי כל כך מחובר למרות שאשתי יהודייה."

איאס הצליח לרגש את כלל המשתתפים הוא התחבק ארוכות עם ויזל ונוס. לרגע נדמה כי הזמן עצר מלכת ושלום עולמי התקיים.

לאחר שהחגיגה נגמרה ולקראת כיבוי אורות, התכנסנו כל חברי המשלחת לסיכום אישי. היה מרגש ודומע לשמוע את החברים כל אחד בדרכו וחוויותיו האישיות משבוע זה. המשותף בין כולם - תודה והערכה לויזל ואוחנה על הבחירה וההזדמנות לקחת חלק במשלחת.

ביום שלישי, 26/07, חזרה המשלחת לארץ.

לאחר החזרה לארץ ביקשתי סיכום קצר על המשלחת מניב ויזל וערן אוחנה.    

ניב ויזל - מ"מ ראש המועצה

"כראש המשלחת בראש וראשונה אני מודה למועצת וירצבורג ולעומד בראשה מר אברהרד נוס, שקיבלו אותנו בחמימות ואירחו אותנו בצורה נפלאה.

ביקור המשלחת היה חשוב ומלמד מהיבטים רבים ובראשם האספקט של חיי הקהילה היהודית בוירצבורג.

ביקרנו במס' אתרים יהודיים כמו: מוזיאונים, בתי כנסת, מקוואות והתפעלנו מאד מהאופן בו ממשלת גרמניה והרשויות המקומיות מתייחסות בכבוד וברגישות לנושא ומקצות משאבים לשימור אתרים אלה.

באופן אישי, היה לי קשה מאד להיחשף לזוועות שעוללו הצוררים הנאצים. לא קל לדור שלנו לראות את המראות ולהישאר אדישים.

בביקורנו בנירנברג שם נחשפנו לממדים העצומים של "תכנון הרוע" עניין שעורר כעס וזעם גדול.

בסיכום, יש חשיבות רבה להמשך הקשרים עם גרמניה במשלחות הנוער והמבוגרים.

למרות העבר הקשה, אנו מחויבים להפוך את ההווה והעתיד לטוב יותר למען ילדנו ולדור העתיד."

ערן אוחנה מנהל המחלקה לקשרי חוץ, תיירות וחקלאות:

"השותפות בין מטה יהודה לוירצבורג החלה לפני 26 שנים. אני שמח שהיחסים מתהדקים עם השנים.

אנו מקפידים לקיים חילופי משלחות נוער מידי שנה במהלכן מקיימים התלמידים פרויקטים מדהימים לשימור והנצחת זיכרון הקהילה היהודית בוירצבורג ובגרמניה.

ישנה משמעות גדולה גם למשלחות הייצוגיות בהן ניתן דגש על למידת עמיתים ועל אימוץ קשרים חינוכיים, תרבותיים, כלכליים ובין-אישיים.

החברים במשלחת היו חברי מליאה, מהנדסת, רכזי קהילה ונוער, אנשי חינוך ומנהלי בתי ספר, אנשי תיירות, תושבים ועובדי הרשות, כהון אנושי ומייצג של מטה יהודה.

כממונה במועצה על קשרי החוץ והמשלחות חשוב לי כי מטה יהודה תמשיך לחזק ולמסד את הקשר עם וירצבורג בפרט ועם שאר הערים התאומות בכלל, על מנת לבנות גשרים נוספים לשיתופי פעולה שיצעידו אותנו קדימה ולשנים רבות."

ערב הפרידה, המשלחת ונוס

כמי שלקחה חלק במשלחת ובנימה אישית:

הוצע לי כעיתונאית לצאת למשלחת. מלבד היכרות קצרה עם ערן לא הכרתי אף אחד מהחברים בה. לא עמדה בפניי השאלה אם אשתתף היה לי ברור מלכתחילה שכן. על הרכב המשלחת היו אחראים ויזל ואוחנה בדיעבד, הם הצליחו ובגדול. מדהימה בעיניי הדינמיקה שנוצרה בין כל חברי המשלחת באהבת חינם. אנשים שלא הכירו קודם, שהו יחד באופן אינטנסיבי במהלך שבוע שלם, התעניינו, דאגו, הכירו ובעיקר התחברו זה לזו. ניב ויזל הפליא בצניעותו, כמי שעומד בראש המערכת וכראש המשלחת הדהים את כולם (מידיעה) באופן שחיבר בפשטותו כאדם שווה בין שווים. מעורר השראה והערכה.

ערן אוחנה כאיש מאוד מקצועי לא הותיר מקום לתקלה או אי וודאות כמו שעון שוויצרי מדויק חיבר בין הגורמים והקצוות. מדהים ולא מובן מאליו, ישר כוח!

וחברי המשלחת היקרים, שגרמו לי באופן אישי להבין שאהבת האדם הוא לא רק צירוף בין שתי מילים בלקסיקון העברי, עם כל הסטרס הקיים במדינה הקטנה בה אנו חיים ובחיי כל אחד מאתנו וכאתנחתא בת שבוע מהשוטף הבנתי, כי יש תקווה לחיבורים בין אנשים ממקומות ודעות שונים, נעמתם לי מאוד ובעיקר היו ברוכים!

תודה רבה על ההזדמנות ועל החוויה המכוננת.

שבת שלום ומבורך!