נמצאים אנו ברצף של 3 פרשיות בהן נמצאת האות ק­קרח חקת ובלק. בפרשת קרח, הקו"ף

היא בתחילת המילה, בפרשת חקת, הקו"ף היא באמצע המילה, ובפרשת בלק, הקו"ף היא בסוף המילה, המהר"ל

כותב שהאות ק מסמלת קדושה.

בפרשת קרח (שהיה כשר בתחילה אך התקלקל) ה ק מופיעה בהתחלה, בפרשת חקת ה ק היא באמצע כיוון שיש מחזוריות בהתחלה טומאה, לאחר מכן מטהרים ע"י הפרה אדומה, ולבסוף שוב טומאה כי נטמאים עד הערב.

בפרשתינו­ בלק היא בסוף כיוון שמבלק יצאה רות המואביה.

חז"ל מתייחסים לפרשת בלק כ"אבן דרך"משמעותית בחיי עם ישראל ולייתר דיוק לנבואת בלעם על עם ישראל עד כדי כך שהגמרא בברכות כותבת שהיה ראוי להכניס פרשה זו לקריאת שמע...במסכת בבא בתרא נאמר "משה כתב ספרו.

ופרשת בלעם" מה הייחוד של פרשת בלעם שהיה צורך לומר שמשה רבינו כתב אותה?? נראה שהתשובה היא כדי לסתור את טענות האומות שיאמרו "הרי לא היה לנו נביא גדול.. לו היה לנו נביא גדול גם אנו היינו מתנהגים כמו עם ישראל". נאמר ש"לא קם נביא כמשה בישראל. המדרש אומר­ בישראל לא קם אך באומות קם, ומי הוא??

בלעם.... ללמדנו שאע"פ שהיה בדרגתו של משה בנבואה, הרי השנאה מקלקלת את השורה.. וכמה נזק היה יכול

לגרום אם לא שינה הקב"ה את הקללות שלו לברכות...לאחר שבלעם לא מצליח לקלל את עם ישראל הוא משיא עצה

זדונית לבלק "אלוהיהם של אלה שונא זימה.." וכך לאחר שהעם רועה עם בנות מואב מתים במגפה 24000 איש יותר

מהמתים בחטא העגל ובמחלוקת קרח.

ופטור בלא כלום אי אפשר­

בלק בגימטריה 132 ממש כמו המילה מפחד וכמו המילה מנוול, ללמדנו שכול מעשיו של בלק המנוול נבעו מפחד.