המקרה שלפנינו עוסק בעובד שעבד שנים רבות במשרד, ובמקרה נתגלה לו כי בחדרו מותקנת מצלמה נסתרת. העובד התלונן בפני מעסיקו והמעסיק למחרת הסיר את המצלמה. כעבור שבוע הודיע העובד למעסיקו על התפטרותו והמעסיק שילם לעובד פיצויים חלקיים. העובד פנה לבית הדין לעבודה בתביעה לקבלת מלוא הפיצויים המגיעים לו, כאשר העובד מבסס את תביעתו על התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, עוד טען העובד כי הוא חש פגיעה עמוקה בפרטיותו ובאמינותו וזה עקב התקנת המצלמה מבלי ליידע אותו.בנסיבות אלו העובד טוען שאין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.

המעביד טען כי העובד התפטר לא בגלל המצלמה שהותקנה אלה בגלל רצונו לפתוח משרד עצמאי, הראייה לכך שהמצלמה הוסרה מייד והעובד התפטר רק שבוע לאחר שהתגלה לו דבר המצלמה.לגבי הפיצויים החלקיים ששולמו אמר המעסיק כי הם שולמו לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב על עבודה ארוכה טובה ומסורה של העובד.

בית הדין בהחלטתו קובע כי, מעקב במקום שהוא לא רק לשימושו של העובד הוא כלי לגיטימי ובתנאי שהעובד מודע לכך.

צילום סמוי פוגע בפרטיות העובד. צילום של עובד במשך כל שעות היום מבלי להודיע לו על כך מהווה נסיבה שביחסי עבודה אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. במקרה שלפנינו יכול היה המעסיק להסיר את המצלמה כפי שהוא אכן עשה אך לא ניתן היה להחזיר את האמון הפגוע של העובד. העובד ראה את עצמו כיד ימינו של המעסיק ובאמת היה עובד מצטיין ומסור, הגילוי המקרי  בעקבות תקרית בין שני עובדים אחרים גרם לתחושה הרעה של העובד ואיבוד האמון במעסיק על כך שלא עודכן בזמן התקנת המצלמה.

מותר למעסיק להתקין מצלמות במקום העבודה אך עליו ליידע את עובדיו,אם לא יידע המעסיק את העובדים בדבר התקנת המצלמה הרי מקרה זה מהווה פגיעה בפרטיותם.

בית הדין קיבל את תביעת העובד וחייב את המעסיק בהשלמת מלוא הפיצויים לעובד.