לצערי, נשים רבות אינן יודעות שגם בעבודה זו יש להן זכויות ומי שלא מודעת לזכויותיה עשויה להיפגע ולהפסיד כספים רבים המגעים להן כחוק.

היום כששני בני הזוג נאלצים לצאת לעבודה ובמקרים רבים לעבוד שעות רבות אין להם ברירה אלא לחפש פתרונות לילדים באמצעות פניה לעזרתה של המטפלת. שתי דרכים מקובלות בהעסקת המטפלת, אפשרות אחת: היא לקחת את הילד לביתה של המטפלת, והאפשרות השנייה: שהמטפלת מגיעה לבית ההורים.

מטפלת העובדת מביתה בדרך כלל תחשב לעובדת עצמאית ועליה לא יחולו הזכויות הכלולות בדיני העבודה, ואילו המטפלת העובדת בבית ההורים אזי ההורים יחשבו כמעסיקים לכל דבר ועניין. להלן מספר פרטים שכדי למטפלת ולמי שמעסיק מטפלת בביתו לדעת: עפ"י החוק המטפלת זכאית לשכר שאינו פחות לפחות משכר מינימום הנהוג במשק, דמי נסיעות במידה שהמטפלת צריכה להגיעה לעבודתה ולהשתמש בשרותי תחבורה, דמי הבראה לאחר שעבדה לפחות שנה אצל אותו המעסיק, חופשה שנתית, דמי מחלה בכפוף לאישורי הרופא ותשלום ימי חג וכל זה בהתאם לחוקי העבודה והכללים הנהוגים במשק. ברצוני להדגיש,מעסיק המעסיק עובדת במשק ביתו או מטפלת לילדיו בביתו מחויב לבטח את העובדת במוסד לביטוח לאומי ולשלם את דמי הביטוח ואת מס הבריאות.

שכר המשולם לאופר [מטפלת הלנה בבית המשפחה]

שכרה של המטפלת הלנה בבית המשפחה לא יפחת משכר המינימום ועוד שלושים אחוז. כמובן שהצדדים צריכים לסכם את גובה השכר ומספר שעות העבודה מראש. מכל מקום עובדת הלנה בבית המשפחה לא תהיה זכאית לתשלום של שעות נוספות בגלל צורת העסקה הזו.