נכון, ישנם מקרים שהעובד אכן זכאי להתפטר ולדרוש פיצויים, אבל זאת לאחר שבאמת הוכח מעבר לכל ספק שההתפטרות הייתה עקב הרעת תנאים מוחשית, והעובד בא בידיים נקיות ואין בתביעה קנטרנות, או ניסיון לעשיית הון שלא כדין.

לבית הדין בבאר שבע הוגשה תביעה של עובדת שעבדה כמניקוריסטית בסלון לטיפוח באחד הקניונים בדרום. בעלת הסלון שראתה כי הסלון בקניון אינו מצדיק את עצמו, ומתוך כוונה להבריא את העסק, החליטה לסגור את הסלון בקניון ולעבור לאזור אחר באותה העיר. גם במקום החדש לא ראתה בעלת הסלון ברכה רבה בעסקיה ועברה לעבוד מביתה. את העובדת שעבדה איתה היא לא פיטרה וכשהעסק עבר לבית המעסיקה הוסיפה המעסיקה לעובדת את מלוא הוצאות הנסיעה שגדלו עקב המעבר. מקום העבודה החדש לא מצא חן בעיני העובדת והיא החליטה שהיא מתפטרת. איני יודע מי היו יועצי העובדת שאמרו לה לכי ותתבעי את המעסיקה בגין הרעת תנאים. העובדת פנתה לאחד מעורכי הדין המקומיים שהגיש את התביעה לפיצויים ולהלנת פיצויים. תביעות מהסוג הזה בדרך כלל מופנות להליך של גישור, ואכן בגישור שהתקיים בין הצדדים התברר שהמעסיקה הפרישה מדי חודש כספים לקופת פנסיה ופיצויים ובמקרה הזה גם אם העובדת התפטרה מיוזמתה הרי שהמעסיקה מחויבת בשחרור הקופה לטובת העובדת.